נורא עניין אותי תמיד הנסיון למדוד אינטליגנציה. נדרשת רמת הפשטה מסויימת כדי להתייחס לדברים כגודל או כמות, קל למשל לראות למה גובה או משקל נותנים את עצמם בקלות לרדוקציה כזו. גובה מודדים באמצעות יחס בין גודל של מקל מסויים בפריז (המטר) לבין המרחק בין הראש לרגליים של בן אדם עומד. ברור שגם במקרה הזה יש סיבוכים מסויימים, הזמן-מרחב עקמומי ולא אוקלידי, דברים מתכווצים ומתרחבים בחום, הגרוויטציה משפיעה, אבל בגדול זו הפשטה מאוד נוחה וטבעית לנו ברגע שאנחנו מבינים את הרעיון של מספר ומרחק.
ההצלחה למדוד באופן מדוייק יחסית דברים כמו גובה נותנת לפעמים את האשליה שהרבה דברים שונים הם כמויות וכי הכמויות מבטאות משהו אובייקטיבי ביחס אליהם. זה לא המצב, יחסים כמותיים הם פשוט עשירים ומורכבים מספיק כדי להצליח לתפוס יחסים מושגיים שונים כמו אלה של גובה, משקל, מרחק, מקום, אבל מדובר בהפשטה מסויימת שאנחנו עושים כדי להבין.
אינטליגנציה נמצאת ברמת הפשטה אחרת לגמרי - אינטליגנציה היא הדבר שאנשים משתמשים בו כדי לפתור בעיות. אינטליגנציה היא לכן סל מלא בכלים ועזרים שונים שמאוכסנים במוחות האישיים והקבוצתיים שלנו. מבחני האיי-קיו שהתפתחו מטעמים פרקטיים במאה ה-20 מנסים להיתלות בעבודה שאינטליגנציה קשורה בפתרון בעיות ולכן הם מודדים את מספר הבעיות שנפתרות בזמן מסויים. הבעיה עם זה היא שמדד כמותי כזה מקריס את כל סל הכלים השונים אל היטל מסויים שצורתו נקבעת על-פי בחירת הבעיות ולא לפי המבנה שלו עצמו.
הכשלון למדוד אינטלגנציה מדגים יפה את הצורך להבין את מתי יכולת הפשטה(הכמותית במקרה הזה) רק מרחיקה אותנו ממה שאנחנו רוצים לתאר או להבין.
ההצלחה למדוד באופן מדוייק יחסית דברים כמו גובה נותנת לפעמים את האשליה שהרבה דברים שונים הם כמויות וכי הכמויות מבטאות משהו אובייקטיבי ביחס אליהם. זה לא המצב, יחסים כמותיים הם פשוט עשירים ומורכבים מספיק כדי להצליח לתפוס יחסים מושגיים שונים כמו אלה של גובה, משקל, מרחק, מקום, אבל מדובר בהפשטה מסויימת שאנחנו עושים כדי להבין.
אינטליגנציה נמצאת ברמת הפשטה אחרת לגמרי - אינטליגנציה היא הדבר שאנשים משתמשים בו כדי לפתור בעיות. אינטליגנציה היא לכן סל מלא בכלים ועזרים שונים שמאוכסנים במוחות האישיים והקבוצתיים שלנו. מבחני האיי-קיו שהתפתחו מטעמים פרקטיים במאה ה-20 מנסים להיתלות בעבודה שאינטליגנציה קשורה בפתרון בעיות ולכן הם מודדים את מספר הבעיות שנפתרות בזמן מסויים. הבעיה עם זה היא שמדד כמותי כזה מקריס את כל סל הכלים השונים אל היטל מסויים שצורתו נקבעת על-פי בחירת הבעיות ולא לפי המבנה שלו עצמו.
הכשלון למדוד אינטלגנציה מדגים יפה את הצורך להבין את מתי יכולת הפשטה(הכמותית במקרה הזה) רק מרחיקה אותנו ממה שאנחנו רוצים לתאר או להבין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה